למה לא כדאי לפנות לגוגל כשכואבת הבטן?

נתחיל בניסוי: תכתבו בגוגל "כאב בטן". כאב נפוץ שסביר להניח שכל אחד חווה מתישהו בחייו. אולם, כשכותבים את הביטוי השגרתי הזה בגוגל, עוד לפני שמספיקים לגלול למטה נתקלים באבחנות של זיהום במעיים, כיב קיבה ומודעה של האגודה למלחמה בסרטן. מלחיץ. אנשים שמתמודדים עם חרדת בריאות עשויים אפילו עוד יותר להילחץ מתוצאות כאלו.

חרדת בריאות (שנקראת גם היפוכונדריה) היא מצב שבו האדם עסוק יתר על המידה וחרד ממצבו הבריאותי. הוא עשוי לפרש סימפטומים גופניים שונים כחמורים יותר ממה שהם בפועל ולהשקיע זמן ואנרגיה רבים בבדיקות ומעקב אחר מצבו הבריאותי.

פעמים רבות אנשים שמתמודדים עם חרדת בריאות מחזיקים באמונות הבאות: • תחושת פגיעות מוגברת – אמונה של האדם שהוא בסיכון גבוה יותר לחלות מאשר אחרים. "הגוף שלי חלש", "אני בסיכון בגלל ההיסטוריה המשפחתית שלי". • תחושת אחריות מוגברת – אמונה של האדם שאם לא יבדוק וינטר את מצבו הגופני הוא עשוי לפספס משהו חשוב. • סימפטום = מחלה – אמונה של האדם כי לאנשים בריאים אין אף סימפטום גופני ובמידה ויש סימפטום כלשהו המשמעות שלו היא חמורה. • אמונות לגבי ההשלכות והתמודדות עם המחלה – אמונה של האדם כי במידה ויחלה זאת תהיה מחלה חמורה, שהוא לא יוכלו להתמודד איתה, שהוא יהיה עול על המשפחה שלהם ושהמחלה תהיה סופנית. בפועל, גם אנשים שחולים במחלות קשות בהחלט עשויים להתמודד בצורה טובה ואפילו להחלים.

במקביל לאמונות האלו אנשים עם חרדת בריאות נוטים לעשות בדיקות רבות – בדיקות עצמיות של הגוף, בדיקות דם תכופות, ביקורים תכופים אצל הרופא, התייעצויות מרובות עם ד"ר גוגל ועוד.

מה אפשר לעשות? • לזהות אמונות ולאתגר אותן - כדאי לנסות לזהות מהן האמונות שעומדות בבסיס חרדת הבריאות, כמו הדוגמאות שהובאו לעיל ולנסות לחשוב האם הן אכן נכונות. האם בהכרח סימפטום=מחלה? האם אני באמת חייב לבדוק את עצמי כל הזמן? • הערכת הסתברות – כדאי לנסות לחשוב על סיבות אפשריות לסימפטום הגופני והסבירות של כל אחת מהסיבות הללו לפי הערכה סובייקטיבית. למשל סיבות ושכיחות משוערת של כאב ראש: 50% לחץ, 30% מיגרנה, 20% התייבשות וכן הלאה. עד שמגיעים לסיכוי שיש גידול, שכבר סביר להניח שעומד על אחוזים נמוכים מאוד. אפשרות נוספת היא לחשוב כמה אנשים בני 30 פלוס אני מכיר שכאב להם הראש ואיבחנו אצלם גידול? כשחושבים על זה באופן הזה מבינים שזה מאוד לא סביר.. • להפחית בבדיקות – הבדיקות העצמיות, באינטרנט ואצל רופאים אולי מפחיתות חרדה בטווח הקצר אבל משמרות אותה בטווח הארוך, כי זה מחזק את האמונה שאני צריך כל הזמן לבדוק את עצמי. בנוסף, יש קשר בין מיקוד הקשב שלנו לבין התחושות הגופניות. נסו למקד את הקשב שלכם בחלק מסויים של הגוף. סביר להניח שפתאום תשימו לב לתחושות שונות שלא שמתם לב אליהן קודם. כך, ככל שעוסקים בסימפטום הגופני יותר, כך סביר שהוא רק יפריע יותר. לפעמים קשה לעשות את התהליך הזה לבד ואז שווה לפנות לטיפול CBT שממוקד בחרדת בריאות. וכמובן כדאי כמה שפחות להסתמך על ד"ר גוגל.

תרגישו טוב!